עיקור וסירוס

עיקור וסירוס אינם דילמה, אלא פעולה חיונית למען צער בעלי חיים

רוב האנשים שמגדלים חיות מחמד מתלבטים אם לעקר או לסרס את בעלי החיים שלהם, כאשר הם סבורים, בטעות, שאלה פעולות לא אנושיות ולא הוגנות לבעלי החיים. אולם, סיבות שונות מחייבות עיקור וסירוס דווקא בגלל החמלה וצער בעלי חיים, כדי למנוע סבל ונטישת חיות שמתרבות ללא בקרה וללא פתרון נאות לחיות הנטושות והזנוחות ברחובות. למרבה המזל, יש לא מעט שבוחרים לעקר או לסרס את החיות, כדי למנוע מצב שבו יש גורים שאין כל כך מה לעשות בהם ולמי לתת. במאמר זה נמנה כמה מהסיבות החשובות שתומכות בכך.

צער בעלי חיים מחייב עיקור

צער בעלי חיים במקרה הזה דורש גם התייחסות להמשכיות של בעלי החיים. יש לזכור שמכיוון שאנחנו מגדלים את בעלי החיים בתנאים ביתיים לחלוטין, לא נוכל לגדל יותר מאחד או שניים, ורק במקרים לא שכיחים יהיו יותר בעלי חיים בבית. ברוב המקרים החיות גם אינן מגדלות את הגורים שלהן כמו בטבע, ועלינו לדאוג להם בדיוק כמו להורים. מכיוון שלא לכולם יש את המשאבים הנחוצים לכך, קורה שגורים רבים ננטשים במקומות שונים ואפילו ברחוב או בשטחים פתוחים, רק משום שאין מי שיקבל אותם ויאמץ אותם בצורה אנושית וחומלת.

כך שאנשים שנמנעים מפעולות עיקור וסירוס בגלל חמלה כלשהי על התערבות בטבע בעל החיים, צריכים לקחת בחשבון שלתוצאות ההימנעות מכך יש השלכות קשות ורבות שהתאכזרות לבעלי החיים שאין להם בית חם. בבחירה שבין עיקור וסירוס לבין הריון לא רצוי שמוסיף גורים שאין מי שיטפל בהם, גם לא בעלי הכלבה או החתולה הממליטה, ברור למה פעולות אלה יוסיפו יותר חמלה וימנעו כאב לב בחשבון הארוך.

ידע מוגבל של אנשים על טבע חיות החמד שלהם

רוב האנשים יודעים כאשר החיות מיוחמות ומשתמשים לעתים במונחים אנושיים כדי לתאר את התהליכים הטבעיים שהן עוברות, אבל לא ממש בצורה מדויקת. כמו למשל העובדה שמשתמשים יותר מדי במילה “מחזור” לכלבות, כאשר האמת היא שיש להן יש תקופת ייחום, החל מגיל שנה – שנה וחצי. תקופה זו מגיעה פעמיים בשנה ומתאפיינת בדימום ובנפיחות באיבר המין ורק אחר כך היא מוכנה להזדווג.

אצל כלבים זכרים זה שונה משום שלהם אין תקופת ייחום ספציפית והם מוכנים לכך בכל עת ולכן מת עניינים בכלבות שנמצאות בתקופת הייחום שלהן. אגב, השעון הביולוגי של כלבות אינו קשור לעונה בשנה אלא למחזור הייחום הטבעי שלהן שמגיע פעמיים בשנה בדרך כלל.

חתולות וייחום

לחתולות יש בין 2 ל-4 תקופות ייחום בשנה, אבל אצל כמה מהן זה קורה יותר מכך כאשר היא אינה מזדווגת ונכנסת להריון אצל חתולות אין סימנים חיצוניים באיבר המין אלא התנהגות עצבנית, יללות והתחככות בכל גורם שמסתובב אליה, עד שהיא מוצאת חתול שיזדווג אתה.

התנהגות בעלי חיים מיוחמים

אנחנו מכירים את זה מסיפורים ומבדיחות, אבל האמת על בעלי חיים מיוחמים אכן כזאת – הם הופכים לפראים ולבלתי מרוסנים לחלוטין כאשר הם נתקלים בנקבות מיוחמות. האבולוציה עושה את שלה והם נלחמים על הזכות לשמר את הקיום ההישרדותי ולהרביע נקבות. זה כולל בריחה מהבית ומהבעלים כאשר הטבע קורא להם והם מאתרים נקבות מיוחמות במרחקים, וזה כולל קרבות רחוב עם כלבים או חתולים אחרים על הזכות להרביע נקבה מיוחמת שהריחו את נוכחותה.

פציעות של כלבים וחתולים בגלל מלחמות ייחום כאלה נפוצות מאוד משום שזכרים שפולשים לטריטוריה שאינה שלהם נתקלים בהתנגדות עזה של הלהקה המקומית, מה שמוביל לקרבות שאף אחד לא יכול להתערב בהם כדי להפסיק אותם מבלי להסתכן בפציעה אנושה בעצמו. הבעלים שאינם שומרים על חיות המחמד שלהם בביתם עלולים לגלות שבעלי החיים שלהם פשוט נעלמים לימים שלמים, עד שהם חוזרים פצועים לחלוטין, והפציעות מזוהמות מאוד. דבר זה מוסיף עוד סכנות לכלבים ולחתולים הזכרים מלבד דימום בלתי פוסק במקרים מסוימים, ואפילו תלישות ונשיכות אכזריות מאוד שמחייבות ניתוח ואשפוז במרפאת חיות.

תקופת הייחום כסיבה נוספת לבצע עיקור וסירוס

מלחמת המינים אינה מאפשרת לכלבים קטנים וחסרי יכולת להזדווג כמו הכלבים החזקים והשולטים בלהקה. כלבים אלה אפשר לסרס אם ממילא אינכם מתכוונים לזווג זיווגים למען השבחת הגזע וקבלת גורים שאתם מתכוונים למסור או למכור ללקוחות בטוחים. זוהי הסיבה גם שעיקור כלבות חוסך את המטרדים האלה במקומות שבהם הכלבים האלה מסתובבים ואת הדאגה לכלבה שנעלמת מהבית והבעלים לא מצליחים לאתר. כשהן חוזרות מורבעות זה כבר מאורח מדי ואז אין ברירה אלא לדאוג לגורים אחר כך לבית חם ומאמצים מסורים. לצערנו, הכלבים הנטושים רבים מספור כך שאם להם לא נמצא בית חם, סביר להניח שלגורים לא יהיו מאמצים, במיוחד משום שהם אינם מחונכים עדיין ורוב האנשים מתקשים להישאר סבלניים מספיק במשך כל תהליך החינוך והביות של הכלבים.

התרבות חתולים אינה ניתנת לשליטה

טוענים שחתולים הם חיות נהדרות ששומרות על הבית מפני מזיקים כמו עכברים וחולדות. זה לא לגמרי נכון משום שיש לא מעט חתולים מבויתים ואחרים שדווקא נרתעים מכך, משום שגם להם יש אישיות משלהם והם לא מצייתים לציוויים שכאלה. כך, התועלת שבגידול חתולים כאלה שאינם יכולים לדאוג לעצמם הולכת וקטנה, וגם לחתולים אלה לא נמצא דורש ומאמץ. כך שגורי החתולים שממליטים כמה פעמים בשנה לעתים אינם מטופלים לא על ידי מאמצים ולא על ידי תושבי השכונה שבה הם מסתובבים. גורים וחתולים אלה נופלים קרבן לתאונות דרכים או להתעללות של ילדים ונערים רעי לב שאינם מרוסנים ואינם באים על עונשם, אלא אם כן מנציחים אותם במדיה החברתית ומצליחים להביא לקמפיין ציבורי להעניש מתעללים כאלה.

אמנם, יש מתנדבים שעוסקים בהצלת החיות הנטושות ברחובות אולם הם אינם מצליחים להדביק את הפער ולכן אין מנוס מאשר למנוע ולפקח על ילודה כזאת מראש. בגלל זה המתנדבים מעקרים ומסרסים גם חיות רחוב כמו חתולים, כדי שלפחות לא יתרבו וייגרם סבל נוסף ליצורים תמימים אלה. במקרה הטוב יש להם שכנים ששמים לעצמם מטרה להאכיל חיות אלה בפינות האכלה, אולם למרבה הצער גם הם נתקלים לעתים בחוסר הבנה של הרשויות או של שכנים שאינם רואים זאת בעין יפה ולכן מתנכלים ליוזמת האכלה זאת ושולחים פקחים או מגישים נגדם תלונות על יצירת מטרדי זיהום ורעש.

מחלות כלבים וחתולים

כלבים וחתולים סובלים ממחלות כמו כלבת וחתלתלת, שחלק מסוכנות גם לבנית אדם. חיסונים לחיות מחמד או לחיות רחוב עולים כסף, מאות שקלים כיום, ולכן הכדאיות להתנדב ולחסן אותם אינה קיימת לאנשים פרטיים שהיו רוצים לעזור להם. המדינה אינה לוקחת על עצמה לחסן מתוך יוזמה שלה, ולכן חיוני להקטין את סכנת המחלות האלה שמגיעות לכל מקום. שריטה שנגרמת על ידי חתול, במיוחד אצל ילדים, מסוכנת מאוד גם בגלל הזיהום והמחלות שהם מעבירים, כך שהאינטרס הציבורי הוא להקטין אוכלוסייה זו ככל האפשר.

סיבה נוספת לבצע עיקור וסירוס היא הקטנת הסכנה שחתולים וכלבים יסבלו ממחלות קשות כמו סרטן באיברי המין ובעטינים, ברחם, באשכים, ובערמונית, ומחלות הנגרמות בגלל עודף הפעילות ההורמונלית. כל מה שייעשה למענם יכול לסייע להאריך את חייהם, להוסיף איכות חיים ולמנוע מהם סבל נורא.